חוק האזנת סתר, התשל״ט 1979, נועד להגן על פרטיות בשיחות ולמנוע הקלטה או האזנה לשיחת הזולת ללא הסכמה כדין. חשוב להבין שהחוק מבדיל בין מצב שבו אתה משתתף בשיחה ומקליט אותה, לבין מצב שבו צד שלישי מאזין או מקליט שיחה שהוא לא חלק ממנה.
החוק מגדיר “האזנת סתר” כהאזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה, כולל הקלטת שיחה כזו. כלומר, אם אף אחד מהמשתתפים בשיחה לא הסכים להאזנה או להקלטה, מדובר בהאזנת סתר. ההגדרה מתייחסת לשיחה בדיבור או באמצעי תקשורת אחרים.
בישראל, ככלל, הקלטה של שיחה שאתה צד לה אינה נחשבת האזנת סתר, גם אם הצד השני לא יודע שהשיחה מוקלטת. לעומת זאת, אם מי שמקליט אינו צד לשיחה, זו עלולה להיות האזנת סתר ועבירה פלילית. יחד עם זאת, גם כשההקלטה עצמה מותרת, שימוש לא ראוי בה או הפצה שלה עלולים ליצור סיכונים משפטיים נוספים, למשל בתחומי פרטיות או לשון הרע, ולכן כדאי לפעול בזהירות.
החוק קובע שעונש על האזנת סתר ללא היתר כדין הוא עד חמש שנות מאסר. בנוסף, גם שימוש ביודעין בתוכן שיחה שהושג באמצעות האזנת סתר, או גילוי התוכן למי שאינו מוסמך לקבלו, עלול לגרור עד חמש שנות מאסר. גם התקנה או הצבה של מכשיר שמטרתו האזנת סתר שלא כדין היא עבירה שעשויה לגרור עד חמש שנות מאסר.
החוק כולל מנגנוני היתרים לגופים מוסמכים ובתנאים שנקבעו בחוק, בעיקר לצרכים של ביטחון המדינה או חקירה ואכיפה, ובהליכים פורמליים. אם אתם נתקלים בשאלה מעשית לגבי מקרה ספציפי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין, מפני שהפרטים הקטנים הם אלה שקובעים.
עמוד זה נועד למידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אם יש לכם התלבטות לגבי הקלטה, שימוש בהקלטה או פרסום שלה, כדאי לקבל ייעוץ משפטי בהתאם לנסיבות.
לנוסח החוק במאגר החקיקה של הכנסת: main.knesset.gov.il